בס"ד
הרב מן, למה הכוונה "שאיפות בקודש"?
אני מבקש להקדים ולומר שלהיות יהודי עובד ה', אינו מסתיים רק בלימוד בבית המדרש ובמספר דפי הגמרא שהוא למד.
יהודי עובד ה' הוא זה המנהל את כל חייו על פי התורה. דיבורו, משאו ומתנו עם הבריות, אורחות חייו ובכלל, כל מהלך חייו הינם ביטוי לרצון ה'.
ממילא, "שאיפות בקודש" מהווה את דרך החינוך שלנו לחיים כאלה.
אנו מחנכים לכך שבחור הלומד בישיבה ירצה וישמח בדרך חיים כזו. הוא ישאף לחיים בעלי משמעות של עשיה בכל דבר שבו הוא יעסוק. הוא לא יסתפק בבינוניות. הוא תמיד יכוין גבוה ותמיד לאור של תורה.
נשמע נהדר אבל איך עושים זאת עם בחורים בגיל ה"עשרה"?
אני תמיד נוהג לומר לבחורים שהחיים הם כמו ישיבה תיכונית.
בישיבה תיכונית יש לא מעט טרדות על ראש הבחורים. לימודים, בגרויות, זימונים לצבא, סניף והדרכה, התנדבות, רישיון נהיגה ועוד כהנה וכהנה דברים המעסיקים את בני הנוער.
יחד עם זאת, צריך להתפלל כמו שצריך, להתמיד בלימוד התורה, להתגדל בענפי התורה, לדקדק בקיום המצוות, לעזור לחבר, וכד'.
כך גם בחיים. יש טרדות בעבודה, מילואים, האוטו במוסך, הדוד התפוצץ וכו' ויחד עם כל זה יש להקפיד על תפילות במנין ובזמן, לקבוע עיתים לתורה ולהתנהג בכל דרכיך כעובד ה'.
לכן, כל החינוך לחיי קדש הנעשה בישיבה נסוב סביב הציר הזה.
למה הכוונה?
אנסה לתמצת על רגל אחת.
לימוד הגמרא אינו מסתיים בידיעת דברי הגמרא. אנו תמיד משתדלים לרדת לעומק הסברא. מה יסוד המחלוקת. היכן זה פוגש אותנו בחיינו היומיומיים.
תתפלא כמה בכל יום ויום אנו נפגשים בסברות וביסודות שהם עומק דברי חז"ל.
בכלכלה, בזוגיות, בין אדם לחבירו, התנהלות הבית … אין סוף דברים.
כשאתה לומד כך את הגמרא היא הופכת להיות חלק ממך: "תורה דיליה". וכשאתה נתקל בהתמודדות בחיי היום יום, בין אם זה בסניף, בחדר האוכל, בפנימיה או כל מקום שהוא, אתה לומד ליישם את דברי חז"ל בחיים שלך.
האם יש מסגרות נוספות מלבד לימוד הגמרא?
בודאי, אנו משתדלים ליצור מסגרות רבות לבחירת הבחורים. רמב"ם יומי, סיום ש"ס משניות בשנה, צורבא מרבנן, חבורא קבועה בשעות הלילה, סדר ג', לימוד מהר"ל, שיעור עיוני בפרשת שבוע, חוגים קצרים בענינים שונים ועוד היד נטויה.
הכל בין כתלי הישיבה?
הרוב, אבל אנו משתדלים ליצוק חוויות רוחניות כדי להעצים את אהבת התורה והקשר אליה. נסיעות לישיבות הסדר וגבוהות, משמר בלילי חמישי, שבוע חזרה חוויתי ועוצמתי, שבתות מיוחדות, נסיעה לירושלים, לכותל וכד', מפגשים עם מפעלים ואנשי חזון הפועלים ובונים בארץ וכל מעשיהם ניזונים מהדרכת התורה, ועוד מגוון פעילויות חוויתיות העוסקות בחיזוק הקשר לתורה ולחיים של תורה.
לאן פונים הבוגרים?
כמעט כל בוגרי י"ב ממשיכים בישיבות. הסדר או גבוהות. ישנם בוגרים הממשיכים שנים מרובות בישיבות ורוב הבוגרים פונים לחיי עשיה ומנהלים בית כפי שציינתי למעלה.
משפט מפתח לסיום
אל תסתכל על ההצלחות והכשרונות של החבר היושב לידך. הקב"ה מצפה ממך בהתאם לכשרונות שלך ולא של אף אחד אחר. בדומה למה שהיה אומר ר' זושא: אני לא מפחד שישאלו אותי למה לא היית משה רבנו, הרי אני לא מסוגל להיות משה רבנו. אני חושש שישאלו אותי למה לא היית זושא.