ישיבת דרכי נעם פתח תקוה

הורים ובחורים יקרים,
ערב שבת קדש פרשת יתרו.
אתמול חווינו חוויה מרגשת ומעצימה.
במסגרת הנשיאה בעול עם כלל ישראל, אכלו הבחורים (ביום חמישי) ארוחת צהרים פשוטה (פיתות פסטרמות) ואת מנות ארוחת הצהרים העברנו לחזית – כפשוטו. כמו כן, כתבו הבחורים מכתבי ברכה והוקרה לחיילים.
במקומות אליהם הגיעו המנות, ניצבים אהלים עם אמצעי חימום מזון וחיילים, שהגיעו למקומות אלו, יכולים היו ליהנות מארוחה מבושלת חמה בהשקעה מכל הלב של יפה וכל צוות המטבח בישיבה.
מכיון שאני "מהדור הישן" האמון על "בטחון שדה", אני לא מצרף לכם את סרטוני התודה שקבלנו.
ובכל זאת, שתי אנקדוטות קטנות. אחד מהסרטונים הוא של אחד מבוגרנו, ששמח על הארוחה החמה ועל הטעם של הישיבה (כדבריו)
הבוקר כבר קבלנו בקשה ל 100 מנות נוספות למקום מסוים.
טוב, לא הכל בידינו, אבל חושבים כבר על ההמשך.
בניכם, תלמידנו, שתפו פעולה במצב רוח מרומם עם היוזמה.
אשריהם, אשריכם, אשרינו.
שנמשיך לבשר ולהתבשר בשורות טובות.

ביום ראשון ד' בשבט התקיים ערב היכרות בישיבת "דרכי נעם" לנערים העולים מכיתה ח' לכיתה ט'.

ב"ה הגיעו נערים ממקומות רבים בארץ.
לאחר קבלת פנים חמה שארגנו בחורי כיתות י"א התכנסו הנערים בבית המדרש למפגש ושיחה עם ראש הישיבה, הרב מן, שסיפר להם על דרכה החינוכית של הישיבה והדרכים המגוונות בהן היא פועלת.

לאחר מכן התחלקו הנערים למספר קבוצות ובליווי בחורי השביעית עברו מתחנה לתחנה לפעילות והכרת הישיבה ודרכיה.

לאחר ארוחת הערב עלו הנערים לגולת הכותרת: סדר ערב עם בחורי הישיבה.

בחורי הישיבה ליוו את הנערים בלימוד סוגיא מהלכות שבת. אי אפשר היה שלא להתרגש מקול המונה של תורה ברוב עם.

לפני תפילת ערבית סיכם הרב מן את הערב ובסיכום זה פתח את שבוע החזרות שהתחיל באותו זמן.

נפרדנו לשלום ונפגש בשמחה ביום הראיונות.

הורים יקרים
שלומכם ישגא.
מספר דברים:
א. לשאלה, מדוע אני פותח את הודעותי בביטוי שלומכם ישגא?
בתחילת המלחמה, חיפשתי פתיחה מתאימה יותר למצב הרוח הלאומי. נזכרתי בפתיחתו של רבן גמליאל באגרותיו: "שלומכון יסגא" מלשון ריבוי. (סנהדרין י"א ע"ב) ואימצתי את ברכתו בשינוי ל: ישגא מלשון שגיא כח. שה' יברך וכולנו נתברך בהרבה כח ועמידה איתנה.
ב. הגברת האור והגבהת האלומה. פעלנו רבות, כתולדה להבנה שיש להגביר את העוצמות, להגביה את המבט ולחזק את העשיה.
שיעורים בכיתות על ייעודנו והעשיה המוטלת על כתפנו כמי שחובשים את ספסלי בית המדרש.
שיחתו העוצמתית של הרב לייטר, אביו של משה לייטר הי"ד שנפל בעזה.
התנדבות, הפעלת חמ"ל הישיבה "משיב הרוח". נמצא במרכז הישיבה.
כמעט מדי יום מסיימים שם שני ספרי תהילים, מתקיימים שיעורים, לומדים משניות, עסוקים בזכרון הנופלים במגוון אמצעים (מצורפות תמונות). נוכחות זו במרכזה של הישיבה מוסיפה כובד ראש והתיחסות נכונה ומשולבת היטב עם מרץ הנעורים (בלע"ה)
לקראת היציאה לחג החנוכה הגברנו הכנה. התוועדות עם הראל טל ביום שני האחרון, עיבוי סדר ערב בשיחות קצרות לחנוכה וגולת הכותרת שהתקיימה ביום חמישי בלילה.
הדלקת נרות שכבתית, הפעלה על ידי נעם והחברה, הדלקת הנרות המרכזית וההרקדה בבית המדרש. לאחר הסעודה התכנסנו לשיחתו המרתקת של גרשון בר כוכבא. מאבק האור בחושך.
שותפות הבחורים בשגרת הישיבה יחד עם ההתגייסות לפעילות המיוחדת שנוספה, בונים קומה מיוחדת אצל כל אחד ואחד. רואים על הפנים, מרגישים את הלבבות.
צוות הרמי"ם והצוות החינוכי לא מפסיקים לחשוב, להתגייס ולהוציא לפועל את הרוח המיוחדת.
יישר כח לבחורים, בניכם, על השותפות המדהימה הנותנת כח גם לנו.
יישר כח לכם, ההורים, על האמון ונתינת הגב במציאות כל כך לא פשוטה.
שנזכה לבשר ולהתבשר בשורות טובות.
חנוכה שמח ושבת שלום.
משפחת ישיבת "דרכי נעם".